שניים שהם אחד הכרויות לדתיים

אתר ההכרויות המוביל והאיכותי לציבור הדתי

הרשמה חינם!

שידוך

 אז מהו שידוך למעשה?


שידוך הוא נוהג חברתי שמתווה וממסד את הקשרים של בני זוג בטרם נישואיהם .השידוך כמוסד, מקובל לרוב אצל חברות בעלות אוריינטציה שמרנית. השידוך נותן גושפנקא ממסדית לקשר בין בני זוג בטווח הזמן שבין ההכרות ובין הנישואים. מסיבת האירוסין היא הפן הטקסי של מוסד השידוך.
השידוך בלשון הדיבור הוא צורת הכרות בין מינית שעושה שימוש בתיווך כזה או אחר .עם זאת השידוך בחברה השמרנית הוא נוהג רוחבי ומתוחכם, שחורג הרבה מעבר לטכניקת תיווך כזאת או אחרת. השידוך ממסד, כאמור, את הקשר בין בני זוג שעדיין לא נישאו במגוון דרכים: מהן בעלי גוון קונסטטוציוני דוגמת "שטר התנאים" (מנהג יהודי) ומהם בעלי גוון טקסי, דוגמת מסיבת האירוסין.
משמעותו המקורית של השידוך הוא פגישה בין בחור ובחורה למטרת נישואין.
בתרבויות רבות בעבר היו נישאים בעיקר בשידוך, אבל היום הדבר מקובל הרבה פחות בחברה המערבית. בעולם המערבי זה נשאר עדיין אצל חוגים שמרניים מסוימים ביניהם חרדים .
 
 
למה לא, בעצם?
 
המשפט "יש לי משהו/מישהי להכיר לך" מוכר לרוב הפנויים והפנויות – על אחת כמה וכמה כשהוא נשמע מפיהם של בני משפחה או חברים קרובים. בניגוד למקובל, לא תמיד חייבים לדחות על הסף אתההצעה!  
 
אם אתם פנויים (דהיינו רווקים/ות או גרושים/ות...) אתם בוודאי מכירים את המשפט "יש לי מישהו/מישהי להכיר לך". שמעתם אותו בוודאי לא אחת סביב השולחן המשפחתי, מאחד מבני המשפחה, או מפיהם של מגוון החברים והידידים שהספקתם לאגור במהלך שנות חייכם.
גם אם לא נערך מעולם מחקר בנושא, ניתן לשער כי התשובה שנתתם היא "לא, תודה". רק אחוז קטן מבין הפנויים והפנויות יזדרזו להביע התלהבות להצעה. הסיבות, כפי שמתברר, מוכרות וידועות היטב. 
  
ראשית, גם כשמדובר בחברים קרובים וגם כשמדובר במשפחה הקרובה, איזה סיכוי אמיתי יש שהם יודעים באמת ובתמים מה טוב לנו ולמה אנו זקוקים באמת? שנית, מי ערב לנו שאלה המבקשים, כביכול, את טובתנו, באמת מתכוונים לכך? שלישית, אף אחד לא מתלהב מהעובדה שמישהו מהחברים-חברות – ועוד יותר מכך מישהו מהמעגל המשפחתי – יהיה מודע ומעודכן בנעשה בחדר המיטות שלו. ורביעית – והחשוב אולי יותר מכל – גם אם זה לא נכון, הסכמה ל"שידוך" היא כמו הודעה בכך שמצבך נואש ושאינך יכולה להסתדר בכוחות עצמך!
ולמרות הכול...
  
אז גם אם הקטע של הלבד לא בדיוק מציק לכם, וגם אם אתם מסתדרים בכוחות עצמכם ליצור פה ושם קשרים, אל תדחו על הסף הצעה להכיר מישהו חדש באמצעות בני המשפחה או חברים. אחרי הכל, למה לסגור אופציה?
מה שכן, קבעו לעצמכם בסיטואציה כזו "תנאים מוקדמים". ראשית, קבעו לעצמכם למי מבין החברים ובני המשפחה אתם באמת ובתמים מאמינים שהוא רוצה בטובתכם - ולא רוקם לכם איזו פדיחה, שאחר כך יוכל לצחוק עליכם בפנים לשארית ימי חייכם.
בנוסף, חשבו עד כמה האיש/ה שמציע לכם את השידוך מכיר אתכם מההיבט הרגשי-רומנטי. אם מדובר במישהו שאינו מכיר אתכם בקטע הזה (גם אם הוא מוכן להישבע שמדובר בבחור/ה הכי שווה בעולם!), מוטב לסגת באלגנטיות. 
   
ואחרון אחרון: בכל מקרה אל תתפתו לקחת טלפון ולהזדרז ולהתקשר אל "השידוך". פגישה עיוורת  היא דבר מביך, כפי שאתם יודעים, על אחת כמה וכמה כשמדובר ב"שידוך". אז בשביל מה להסתבך?
  
"המתחיל במצווה אומרים לו גמור", אומר הפתגם הידוע, וזה בדיוק מה שאתם צריכים לבקש מ"השדכנ/ית". במילים פשוטות יותר: בקשו מ"השדכנ/ית" לארגן את הפגישה, כחלק ממפגש חברתי לא מחייב - בו הם עצמם ייקחו בה חלק. לדוגמא: ערב בירה בבית ה"שדכנ/ית" אליו יוזמנו מספר חברים, כולל "השידוך" עצמו. 
  
סיטואציה כזו, שאינה מחיבת (לא אתכם וגם לא "השידוך" המיועד), תמנע מכם (כמו גם מ"השידוך") אי נעימות מיותרת.
יהיה קליק – מה טוב. לא יהיה – כל אחד יוכל לשייט בנפרד את המשך הערב ללא כל משקעים...