שניים שהם אחד הכרויות לדתיים

אתר ההכרויות המוביל והאיכותי לציבור הדתי

הרשמה חינם!

הדרך לרבנות מתי והיכן נרשמים?

בין שלושה חודשים ל-45 יום לפני מועד החתונה יש לפתוח תיק נישואין ברבנות המקומית. תוקפו של תיק נישואין הוא לשלושה חודשים בלבד, כך שלא ניתן להקדים את ההרשמה מעבר לכך. השתדלו שלא להירשם ברגע האחרון, על מנת שלא תילחצו אם תתבקשו להשלים מסמכים או להוכיח את יהדותכם. במקרים מיוחדים, כגון תושבי חו"ל הבאים להינשא בישראל או בעיתות שביתה ועיצומים, ניתן להתארגן גם בזמן קצר יותר. 
שימו לב! אם לאחד מכם נפתח תיק נישואין קודם עם בן/בת זוג אחרים, והנישואין בוטלו – עליכם להקדים ולבטל את התיק בלשכה בה נפתח.  

באפשרותכם לפנות ללשכת הנישואין שבמקום מגוריו הקבוע של החתן או ללשכה שבמקום מגוריה הקבוע של הכלה. מקום מגוריכם נקבע לפי הכתוב בספח תעודת הזהות בחצי השנה שקדמה לרישום. בבחירתכם, העדיפו לשכה שמיקומה נגיש יותר לכם ולמכריכם (שיצטרכו להגיע להעיד עבורכם), העדיפו לשכה בה נרשמו לנישואין הורי החתן או הכלה והעדיפו רבנות אזורית או יישובית על פני רבנות עיר. 

מי צריך להגיע להרשמה? 
על החתן והכלה המיועדים להגיע יחד אל הרבנות לצורך פתיחת התיק. רק במקרים מיוחדים וחריגים, באישור הרבנות ועם ייפוי כוח, יורשה אחד מבני הזוג (ובמידת הצורך אפילו קרוב אחר) לפתוח את התיק ולהמציא מסמכים ראשוניים בעצמו ובכל מקרה יידרש בן הזוג השני להגיע בנפרד ולחתום על הצהרות נדרשות. עדי הרווקות מטעמכם יוכלו להצטרף אליכם במועד ההרשמה או להגיע בעצמם מאוחר יותר. לשם השלמת התיק ולקיחת הכְּתוּבָּה – די באחד מכם.
 
איך להתלבש?
כיוון שהאנשים שתפגשו בלשכת הרבנות הם בדרך כלל אנשים דתיים ודמויות רבניות, השתדלו לכבדם ולהתלבש בהתאם. אפשר לבוא (גם הנשים) במכנסיים ארוכים ובחולצות קצרות, אולם השתדלו לא לבוא במכנסיים קצרים, בגופיות ובמחשופים גדולים. כיוון שמדובר בגוף ציבורי, אתם זכאים לקבל שירות הולם בכל לבוש.
מה עושים בעת ההרשמה? 
לשכת הנישואין ממלאת בו-בזמן שלושה תפקידים: 
• תפקיד פקידותי-רישומי, כשלוחת משרד הפנים, במסגרתו על הפקידים לרשום את המתחתנים ולוודא את אמינות פרטיהם. 
• תפקיד פיקוחי, כשלוחת רשויות אכיפת החוק, הרבנות והיחידה לשירותי דת, הקשור לאופי המסורתי של הנישואין בישראל. במסגרתו על הפקידים לוודא כי לא נערכים נישואין המנוגדים לחוק (לדוגמא, נישואי קטינים) או למסורת (כהן וגרושה, נישואין בין-דתיים, ביגמיה). 
• תפקיד הדרכתי, שבמסגרתו נמסר מידע בדבר חיים משותפים על פי המסורת היהודית ומועברות הדרכות לחתן ולכלה.
» ביקור ראשון ברבנות :
1. הצגת מסמכים לפקיד הקבלה;
2. תשלום אגרה;
3. פתיחת תיק וקבלת מספר תיק;
4. מסירת פרטים אישיים והצהרה על נכונות בני הזוג להינשא;   
5. אם הכלה בהריון – הצהרת הזוג כי החתן הוא אבי הילד;
6. פגישה בין הכלה לרבנית לבירור תאריך החתונה;
7. שיחה בדבר זהות הרב עורך החופה;  
8. הסברים על שיגור עדי רווקות; 
9. חתימת הזוג בתיק הנישואין.
» ביקור שני ברבנות :
10.  השלמת חוסרים בתיק;
11. מסירת פרטי הרב עורך החופה;
12. מסירת אישור כשרות מזון;
13. הדרכת רב (לחתן) ורבנית (לכלה) לקראת חיים משותפים על פי מסורת ישראל; 
14. קבלת שטר כתובה והעתק.
» ביקור שלישי ברבנות (מתקיים לאחר החתונה):
15. החזרת העתק הכתובה החתום למחלקת הכתובות (את הכתובה עצמה שמרו אצלכם);
16. קבלת תעודת נישואין בשני העתקים בחתימת הרב הראשי (לעתים נשלח בדואר).
 
מי לא יכול להירשם? 
המסורת היהודית מעונינת לשמר את קדושתו של עם ישראל וייחודו ואת שותפות הגורל והזהות בין פרטיו. על מנת להצטרף לעם ישראל יש לבחור בחירה חופשית בשותפות זו, ועל כן אפשר לעשות זאת רק בדרך של גיור ולא בדרך של נישואין. חוקי הנישואין בישראל מאמצים את המסורת ולפיכך ישנם זוגות אשר לא יוכלו להירשם לנישואין ('פסולי חיתון'). אם אתם נמנים עם זוגות אלה – יודיעו לכם על כך ב רבנות בעת הרישום וינסו למצוא בעבורכם פתרון הלכתי. לעתים נמצא פתרון רק לאחר דיון בבית דין רבני וערעור בבית הדין הרבני הגדול. במקרים שבהם לא ניתן למצוא פתרון, לא תוכלו להינשא כדין בישראל. במידה ותינשאו בחו"ל ותשובו לישראל – תירשמו כנשואים במרשם האוכלוסין.
הזוגות הבאים לא יוכלו להירשם לנישואין:
• זוגות מעורבים בין-דתיים: יהודי/ה לא יוכל לשאת בישראל נוצרי/ה, מוסלמי/ה, דרוזי/ת או חסר/ת דת. למצב זה אין פתרון מסורתי אלא אם תוכח יהדותו של בן הזוג (אם היה ספק ביהדותו) או שיתגייר (במקרה שלא היה יהודי).
• כהן וגרושה/כהן וגיורת: בן למשפחת כהנים לא יוכל לשאת בישראל גרושה, גיורת, חלוצה (אלמנה שעברה טקס 'חליצה' בבית דין רבני) וחללה (בת מנישואין אסורים בין כהן לגרושה/גיורת/חלוצה). בת למשפחת כהנים כן יכולה לשאת גרוש או גר. במקרה של כהן המבקש לשאת יהודיה שאביה אינו יהודי, יוערמו קשיים בלשכת הרבנות , אולם אם מדובר בבני זוג החיים יחד מזה זמן או שנישאו כבר אזרחית, ניתן במקרים רבים לאפשר את הנישואין (באמצעות ערעור בבית הדין הרבני בסיוע מכון עתים). משפחות כהנים ניתן לזהות על-ידי שמות משפחה נפוצים כמו כהן, כאהן, כהנא, אזולאי, דואק, כ"ץ, קפלן, כגן, מזא"ה, טוויל, שפירא ועוד, אך שימו לב! לא כל מי שקרוי 'כהן' הינו בהכרח ממשפחת כהנים ולא כל כהן נושא בהכרח שם משפחה המעיד על כך. פתרון אפשרי למצב זה טמון בהטלת ספק בשיוך הכהני של משפחת החתן (בעזרת חקירת השושלת המשפחתית) ובמקרה של גרושה, גם בתוקף נישואיה הראשונים של הכלה ומכאן בסטטוס שלה כגרושה.
• ממזר/ת עם מי שאינו ממזר/ת: ילדים לאישה יהודיה אשר בשעת עיבורה (כניסתה להריון) מיהודי אחד הייתה נשואה (בנישואין מסורתיים או אזרחיים) ליהודי אחר נחשבים ל'ממזרים' או ל'ספק ממזרים'. לפיכך הם וצאצאיהם לא יוכלו להינשא בישראל אלא לממזרים/ות או גרים למשך כמה דורות. גם צאצאים ליחסי אישות אסורים בתוך המשפחה ('גילוי עריות') נחשבים לממזרים. פתרון אפשרי למצב זה טמון בהטלת ספק בתוקף הנישואין של אֵם הממזר/ת עם בעלה (שאינו אבי הילד/ה) או בהטלת ספק באבהות.
• מגבלות זמניות:
- גרוש/ה טרי/ה יוכלו להינשא רק בחלוף 92 יום מהתאריך הרשמי המופיע בתעודת הגירושין (כמקובל ברוב מדינות המערב);
- כלה הנמצאת בהריון שלא מהחתן המיועד תוכל להינשא לו רק מספר חודשים עד שנתיים לאחר הלידה (הזמן המדויק ייקבע בכל מקרה לגופו על-ידי בית דין רבני, ותלוי בעיקר בשאלה אם התינוק עוד יונק).
 
מה להביא?
הקפידו להביא עמכם בעת ההרשמה את המסמכים הדרושים. זִכרו להשתמש במסמכים המקוריים ולא בהעתקים! כל הפרטים האישיים שתמסרו יישארו חסויים ומסירתם תיעשה בדיסקרטיות מלאה. שימו לב! בבואכם להירשם, יצפו מכם לדעת מהו תאריך החתונה המיועד.
 
» מסמכי זיהוי ואגרה:
• 
תעודת זהות כולל ספח מעודכן (חתן+כלה), לעתים תתבקשו להביא אף תעודת לידה; 
• 
3 תמונות פספורט כל אחד (חתן+כלה);  
• 
אגרה על סך 600₪ (נכון לינואר 2008);
• תעודת נישואין או כתובה של ההורים (חתן+כלה) מהרבנות בישראל, לצורך הוכחת יהדותכם. גם מי שהוריו גרושים נדרש להביא תעודה זו. אם אין ברשותכם התעודה תוכלו להוציא העתק נאמן למקור בלשכה בה נרשמו הוריכם תמורת תשלום סמלי. אם אתם נרשמים באותה לשכה, יעשו זאת עבורכם אוטומטית במהלך הטיפול בתיק. אם הוריכם אינם נשואים או שנישאו בחו"ל, ייתכן שתידרשו להליך היתר נישואין או בירור יהדות בבית הדין הרבני (לעתים די בתעודת נישואין של קרוב משפחה אחר מצד האם). 
• 
הורה מלווה, נדרש בחלק קטן מן הרבנויות (כגון ת"א); 
• לצורך 
הנחה באגרה – תעודה המעידה על היותכם סטודנטים, תלמידי ישיבה, עולים חדשים, חיילים בסדיר, משרתי שירות לאומי או נתמכי סעד.
 
 
» עדים ותעודת רווקות / פְּנִיוּת:
• 
עדים: מצבכם האישי כרווקים או פנויים מתברר על ידי שני עדים אשר יצטרכו להגיע ללשכת הנישואין להעיד בעבורכם. על העדים להיות גברים בוגרים, המכירים אתכם היטב, שאינם קרובי משפחה שלכם מדרגה ראשונה (אב, אח, בן, דוד) ואינם קרובי משפחה זה לזה. כל אחד מכם (חתן+כלה) נדרש לשני עדים, אולם אין מניעה כי אדם המכיר את שניכם ישמש עד כפול. מטרת העדות לאשר נתונים בדבר יהדותכם, מצבכם המשפחתי והשתייכותכם למשפחת כהנים. כדי לוודא את אמינותם, יישאלו העדים בדבר פרטים מזהים נוספים (כגון שמות ועיסוק הוריכם ואחיכם, כתובות מן העבר וכדומה). העדים יכולים לבוא עמכם בעת פתיחת התיק או במועד מאוחר יותר, כשהם מצוידים בתעודות הזהות שלהם ובמספר תיק הנישואין שלכם.
• תעודת רווקות / פְּנִיוּת: כאשר שניכם (חתן+כלה) גרים באותו מקום ישוב, יתבררו כל ענייניכם בלשכת הנישואין המשותפת, כאמור לעיל. אם אחד מכם פותח את התיק שלא באזור מגוריו, יהיה עליו להוציא לפני פתיחת התיק תעודת רווקות (או תעודת פְּנִיוּת, לגרושים ואלמנים) מלשכת הנישואין במקום מגוריו הרשום. תעודה זו, שתוקפה לשלושה חודשים בלבד, יש להביא אל הלשכה בה נפתח תיק הנישואין. להוצאת התעודה יש להגיע אישית אל לשכת הנישואין (אין צורך בשני בני הזוג) ולהביא:
# תעודת זהות עם ספח מעודכן;
# 2 תמונות פספורט;
# תעודת נישואין או כתובה של ההורים (פרט למי שהוריו נרשמו באותה לשכה);
# אגרה על סך 135₪ (נכון לינואר 2008);
# שני עדי רווקות (ראו לעיל).
# בעלי מעמד אישי מיוחד (עולה/תייר/גר/מאומץ) - תעודות רלוונטיות (ראו להלן).
• בעלי תעודת רווקות קודמת: אם בידכם תעודת רווקות שלא נעשה בה שימוש (למשל, אם נרשמתם לנישואין שהתבטלו) – עליכם להחזירה בזמן הרישום החדש.
 
» נישואין שניים:
בנוסף למסמכי הזיהוי והאגרה, יש להביא תעודות הקשורות לנישואיכם הקודמים; על ספח תעודת הזהות להיות מעודכן למצב המשפחתי הנוכחי (גרושים / אלמנים)! 
גרושין מבן זוג יהודי - תעודת גירושין מבית הדין הרבני ופסק דין לגירושין ('מעשה בי"ד'); אם הנישואין והגירושין היו אזרחיים בחו"ל, נדרש היתר נישואין מבית דין רבני אשר בדק נחיצות  גט יהודי; 
גרושין מבן זוג לא יהודי – תעודת התרת נישואין מבית המשפט לענייני משפחה;
למידע על הליך 'התרת נישואין', לחצו 
כאן
כלה גרושה - הוכחה כי החתן אינו כהן (הוכחה זו אפשר להביא בעזרת עדי רווקות, עיון בכתוּבּת הורי החתן או על ידי אישור מרב המכיר את המשפחה);
אלמנים - תעודת פטירה מקורית של בן/בת הזוג;
אלמנה ללא ילדים, ובמידה ויש אח לבעלה המנוח – נדרש הליך 'חליצה' בבית הדין הרבני לפני שתוכל להינשא מחדש;
למידע נוסף על הליך החליצה, לחצו 
כאן
אם התעודות מחו"ל - נדרש להן אישור בית דין רבני ישראלי. אם התעודות בשפה זרה – יידרש לעתים תרגום נוטריוני;
עדי פניות - שני עדים (שניים שאינם קרובי משפחה או עד אחד ואב, תלוי במקום הרישום), המעידים על מצבכם המשפחתי (ראו פירוט בענין עדי רווקות לעיל).
» מעמד אישי מיוחד:
בנוסף למסמכי הזיהוי והאגרה, העדים ותעודת הרווקות / פניות, יש להביא תעודות הקשורות למעמדכם האישי:

• גרים:  
# אם הגיור נעשה בישראל - תעודת המרת דת ממערך הגיור במשרד ראש הממשלה. לידיעתכם, מערך הגיור מפעיל רבנים רושמי נישואין בעלי סמכות כלל ארצית המקלים על רישום גרים. הרב צפניה דרורי 050-5279662 (קרית שמונה), הרב מרדכי זמיר 050-7538547 (שדה יעקב) והרב גדעון פרל 050-6229131 (ירושלים);
# אם הכלה גיורת – הוכחה כי החתן אינו כהן (הוכחה זו אפשר להביא בעזרת עדי רווקות, עיון בכתוּבת הורי החתן או על ידי אישור מרב המכיר את המשפחה);
# אם הגיור נעשה בחו"ל – אישור הגיור על ידי בית דין רבני בארץ או אישור נציג ה רבנות הראשית כי בית הדין המגייר מופיע ברשימת בתי הדין המוכרים.
# בחלק מלשכות הנישואין יתעניינו לדעת אם כגרים אתם עדיין מתלבשים ומתנהלים כשומרי מצוות.
 
• תיירים: 
# דרכון;
# העתק כְּתוּבּת ההורים מהרבנות בחו"ל;
# אישור רב אורתודוכסי מוכר בקהילה בחו"ל המכיר את משפחתכם על היותכם יהודים, על מעמדכם האישי (רווקים / גרושים / אלמנים) ולגבי חתן – על היותו כהן, לוי או ישראל;
# לעתים יידרש אישור בית דין בארץ למסמכים מחו"ל ואף תרגום נוטריוני.
 
• קטינים:
# מתחת לגיל 18 - על אחד ההורים להתייצב ולחתום על הסכמתו לנישואין;
# מתחת לגיל 17  - ניתן להינשא רק במקרים חריגים (כגון הריון) ובאישור בית משפט לענייני משפחה.
 
• עולים חדשים: 
# אישור יהדות מבית דין רבני, מלשכת הנישואין או מרב מחו"ל (פירוט להלן);
# מסמכים מחו"ל – לעתים נדרש אישורם ע"י בית דין בארץ או תרגום נוטריוני.
• בת לאב לא יהודי: הוכחה כי החתן אינו כהן (הוכחה זו אפשר להביא בעזרת עדי רווקות, עיון בכתוּבּת הורי החתן או על ידי אישור מרב המכיר את המשפחה) ואם הוא כהן – היתר נישואין מבית דין רבני (פנו למכון עתים לסיוע);
• יָבָם (גבר שאחיו הנשוי נפטר ללא ילדים): נדרש הליך 'חליצה' בבית הדין הרבני לפני שיוכל להינשא מחדש.
• נישואין יהודיים בין בני זוג הנשואים באופן אזרחי או פרטי: יש להביא תעודת היתר נישואין מבית הדין האזורי.
• אֵם לתינוק בן פחות משנתיים: אם החתן אינו אבי התינוק יידרש אישור בית דין (התלוי בעיקר בשאלה אם התינוק עוד יונק).
• רווק/ה הורה לילד: נדרש בדרך-כלל הליך היתר נישואין בבית דין רבני.
 
בירור יהדות
הליך בירור היהדות נדרש בעת הרשמה לנישואין מכל מי שנולד בתפוצות, ולעתים גם במקרים אחרים כגון ילדים מאומצים, ילדים שאביהם אינו ידוע ומי שהוריו נישאו בנישואין אזרחיים ואין ראיה ליהדותם. אורך ההליך (פגישה אחת או מספר שבועות וחודשים) משתנה בהתאם למקום הבירור, זהות המברר ואופי המסמכים המצויים בידיכם. לעתים נוצרים אף עיכובים משמעותיים ביותר העלולים למנוע קיום חתונה במועד.
 
מומלץ לפנות מוקדם ככל האפשר לבירור היהדות (ניתן לפנות גם לפני פתיחת תיק הנישואין), בעיקר אם תאריך החתונה כבר נקבע והמקום הוזמן. בהליך בירור היהדות נבדקת למעשה יהדות אמו/ה של הנבדק/ת (החתן, הכלה או שניהם).  בדרך-כלל יערך הבירור בבית הדין האזורי ואילו במעט מן הרבנויות יערוך רב העיר את ההליך בעצמו או באמצעות נציגיו. אם עליתם מקהילה יהודית פעילה, תוכלו להביא מכתב מרב אורתודוכסי מוכר על יהדותכם ומעמדכם האישי.
אם עליתם מחבר המדינות לשעבר, תוכיחו יהדות באמצעות מסמכים. אם יש בידיכם מסמכים המציינים לאום יהודי כגון תעודות לידה מקוריות (שלכם, של האמא ושל הסבתא), תעודת נישואין של ההורים והסבים מצד האם או כתובה של ההורים (אם נישאו בחתונה יהודית) – ייתכן שיהיה די בכך. אם יש בידיכם תעודות נוספות המציינות לאום, כגון פנקס חבר במפלגה הקומוניסטית ואחרות – הביאו גם אותן. התעודות נבדקות ע"י אנשי הרבנות הקוראים את השפה הרלוונטית, ואם ישנו חשש לזיוף התעודות – הן מועברות למומחים משטרתיים.
 

בדרך-כלל תתבקשו להביא עמכם את אמכם או סבתכם מצד האם, במידת האפשר, על מנת שהרב יוכל לשוחח עמן על ילדותן וקהילותיהן. יהדותו של האב, על אף שאינה מספיקה, מהווה ראיה לחיים בסביבה יהודית. תצלומים משפחתיים יכולים גם הם לעזור (למשל, תצלומי האמא והסבתא מצד האם, תצלומים בברית מילה, בהנחת תפילין בבר מצוה, בבית הכנסת ואף תצלומי קברים משפחתיים בעלי סממנים יהודיים, כגון מגן דוד). אם ישנם קרובי משפחה מצד האם, בארץ או בחו"ל, שידועים כיהודים (ואפילו קרובים רחוקים), ניתן לשלוח את נציגי הרבנות לראיינם. לעתים ניתן להסתייע גם בעדותם של מכרים יהודים על יהדותכם, ובפרט אם הם שומרי מצוות. שימו לב! אם מישהו מקרובי המשפחה שלכם מצד האם כבר נישא בבית-דין בישראל, ויש על כך תעודות, הדבר עשוי לפטור אתכם מן ההליך כולו שכבר הושלם לגבי אותו קרוב משפחה.